יום שני, 28 ביוני 2010

לא החלטתי אם בא לי על זה או שנמאס לי מזה


LOVE IT OR LEAVE IT?
מה שכן, איזו דוגמנית הורסת  ban.do 

לעתים בשל עודף דפדוף במגזיני הכרום ובלוגי האופנה המהוקצעים אני נוטה לשכוח שלא רק פראדה, שאנל, ומרק ג'יקובס קובעים את האופנה של מחר, ישנם עוד זרמים אפנתיים מרתקים שאינם מוצאים את דרכם אל בין הדפים המבריקים והבהובי הפלאש של מסלוליי האופנה. הפעם נתחקה אחר טרנדים של ביוטי ואבזור באופנת גברים במזרח התיכון:

משקפיים מלבניים - עם מסגרת מתכת או קרן. המשקף המלבני משווה מראה ננוח ואם זאת ממוקד.

כובע עגול - מפרווה לחורף (המראה העשיר) או מכותנה שחורה לקיץ (מינימליזם מחויב), כובע עגול מסטן לאוהבי הגליץ.

זקן - זקן מלא הוא מאסט לגבר הכריזמתי. הזקן משווה ארשת רצינית ואבהית, זקן נאה מגדיל את הפנים ומוסיף רושם למראה הכללי. 

ג'קט ארוך- תנו ביטוי לאישיותכם באמצעות הג'קט הארוך. מסטן מבריק (לוק ריץ'), כותנה חומה (מינימליזם מחויב) או קטיפה רקומה זהב (בסגנון אקסטרווגנטי יותר).



למרות הקונצנזוס האפנתי שוב מסתבר שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. והאישים שהבאתי כדוגמה שומרים על סגנונם בקנאות. ורבות ביניהם המחלוקות. אקטואלית במיוחד המחלוקת בין אוהבי הגליץ ומטפחי הלוק הריץ', שעלתה לכותרות בעקבות המחלוקת העדתית בעמנואל. שמחתי לשמוע שהנוגעים בדבר הגיעו לפשרה. בתור אופנאי אני תוהה אם הסכימו גם על לוק או תילבושת אחידים והאם תלבושת אחידה באמת פותרת מתחים, חיכוכים ואפליה בין כותלי בית הספר? אני לא בטוח.


יום ראשון, 27 ביוני 2010

רק אופטימיות חסרת תקנה, מדבקת ומוזיקלית תעזור לנו לשרוד את הקיץ (:


המדור של דנה לב לבנת ויובל אביבי: משהו אחר כבר היה אמור לקרות עד עכשיו


















יום על המדרכות המבעבעות של ת"א, והעובדה שהצעדים קטנים ומחושבים היטב לא עוזרת: הטיפות המלוחות מפלסות תלמים מתאדים במצח הבוער, החולצה מחוטטת כתמים קטנים כהים. כשהשמש שוקעת מסכי המונדיאל מבצבצים מהדירות, זועקים תוצאות ומהלכים מפתיעים, מתרגשים יתר על המידה, מתכסים נתזי רוק וגרעינים. ירוק זרחני מציף את החושך הכבד, הלח, שעומד מולו בדרך לצעד הבא.
אין דלת שאפשר להיכנס בה, אין אסלה שאפשר להתיישב עליה – כולם בבתים, צמודים זה לזה, מדליקים עוד סיגריה, והרחוב המתקרר לאט מדי כמעט ריק. הלחץ הולך וגובר באזור החלציים, אף שצריכת הנוזלים היום, במיוחד היום, הייתה הרבה פחות ממספקת. העצבים מתלהטים, הצעדים מתרחבים וכשבבר מונעים את הכניסה כי הנוחיות שם היא ללקוחות משלמים בלבד, והמשקל העודף בכיס אינו מאפשר להיות מהסוג המשלם, ההליכה הופכת לריצה כמעט, צעדים תזזיתיים, מחוסרי סבלנות, גומעי שלוש-ארבע אבני רחוב בבת אחת תוך לכסוני מבט אובססיביים לחצרות. צעדים מסרבי התעכבות בדרך למציאת הפינה החשוכה, המבודדת מספיק להתפרקות.
הומלס ישן ברחוב, מכוסה דפים שחורים של חינמון, עיתון בתשלום משמש ככר. לפתע כבה האור, נעלם המשולש הצהוב שמעליו, אם היה פיכח לא היה מצליח לישון ככה כשעדיין דלק. אבל זו הזדמנות, עיתונים מכסים כמעט כל שעל מאחורי הספסל, מנפנפים במידע שעליהם. שחיתויות יש שם, גם חדשות טובות בעמודים הפנימיים האחוריים.
הוא שולף את הזין שלו מהר, בלי לפתות את החגורה והכפתור בכלל. רק זורק למטה בידד רוטטת את הריץ'-רץ', מסיט הצידה את תחתוני הטנגה מטריקו, יש חור לא קטן בלחי שמאל של התחת, צמוד לגומי העליון, אבל הם כל כך נוחים ומוכרים שלא יותר עליהם כל כך מהר. הזרם מתחיל עוד לפני שהספיק לייצב את הזין שלו, רק במזל הוא לא מרטיב את עצמו. אפילו בחושך הוא שם לב שהשתן שלו כהה נורא, כל כך צהוב עד שהוא כמעט חום. שניה אחר כך הנוזל עתיר הריח פוגע בפנים של שחקן שחור בתלבושת צהובה, אחד מכוכבי ברזיל המודפסים על מדור הספורט של הארץ, המדווח בהתרגשות על משחק שקרה לפני יותר מ24 שעות. למרות שהוא רוצה פרטיות הוא פולט אנחה קולנית. הוא אוהב כדורגל לראשונה בחייו.
כשהוא מחזיר בחופזה את הזין לתחתונים הוא מביט בלחץ מסביבו, לראות אם מישהו קלט את מה שעשה הרגע, ולא שם לב שהטיפה האחרונה מכתימה את חזית התחתונים. 

יום חמישי, 24 ביוני 2010

DURER




מאיפה לך?

טלי אילון (הבחורה מלאת הסטייל שהכירה לי את ריק אוונס מהפוסט למטה)
חולצה- H&M
שורטס- זארה
נעליים- אלדו
קלאץ'- מחנות יד שניה שהיתה בזמנהוף ונסגרה בינתיים
משקפיים- ic! berlin
אודם- שאנל כמובן
טבעת- גנבתי לפני 20 שנה מהחנות של אבא (פריט האופנה הראשון שחשקתי בו בחיי)

Rick Owens



יום שלישי, 22 ביוני 2010

הבלוג מציע תמונה תמציתית של מסיבת טברייה

עד הפעם הבאה (:

CAT OF THE MONTH






















מתנה שקיבלתי Robert Sabuda and Mathew Reinhart Pop-Up Cats 4 MOMA

השאלון: אפרת קדם

















                                                                                                           צילום: שי יחזקאלי
השאלון

שם: אפרת קדם
שם חיבה: אפי, אפ, רפרפת, מקרם, קדי, אפקה, בללייקה, אפונה, איפרש, שוק, שוקי, בובי..יש עוד הרבה מביכים יותר אפילו - אבל אני לא עונה לשמות חיבה.
שם האם: תמי
מזל: דלי
צבע עיניים: ירוק
צבע אהוב: לבן
קללה אהובה: תס'תמי

מה המקצוע שלך? אמנית
האם את חושבת שהמקצוע שלך מאלץ אותך לשמור פאסון? באיזו דרך? כן, ודאי שמאלץ, גם אם אני לא מתה על זה, יש משחק, אני מחליטה מתי אני משחקת, יש לו חוקים, יש קודים, אני עושה מה שאני יכולה ושומרת על הגבולות שלי.
האם את חושבת שיש דבר מה בעשייתך האמנותית שהוא מוגבל מסיבות שאינן רק תלויות בך? מהן? אני מרגישה שאני די מצליחה לעשות את מה שאני רוצה,אני גם פועלת מתוך מודעות למגבלות כלכליות או חלליות ולוקחת אותן בחשבון, לכן אני לא אכניס את עצמי לפרויקט שהוא גדול עלי או שארגיש שהוא  אינו בר מימוש. אם אני נתקלת במגבלה אני מנסה להפוך אותה ליתרון וככה הרבה פעמים יוצא שאני מחלצת את עצמי ממגבלות, בכלל מי שמכיר את  דרך העבודה שלי יודע שאני  עושה דברים בהתאם ליכולתי וממילא באופן אידאולוגי מייצרת ממה שיש, כך שגם מגבלות חיצוניות הן חלק בלתי נפרד מהעשייה.
מי האמן שיכול לגרום לך להזיל דמעה טעונהישנם שני אמנים שבכיתי בגללם- אבל אין לזה קשר לאמנות שלהם, הם פשוט שברו לי את הלב. והפעם היחידה שבכיתי בגלל עבודת אמנות, היתה לפני שנה בביאנלה בונציה כשבעטתי בטעות בעבודה של  מיכאלנג'לו פיסטולטו וכל הרגל התנפחה לי.
מי/מה יכול לגרום לך לחזור לסטודיו גם ביום קשה? הקושי עצמו.
אם היית יכולה למקם את הסטודיו שלך בכל מקום בעולם, איפה הוא היה? ומה היה מאפיין את מראהו? הסטודיו שלי חייב להיות קרוב למקום בו אני גרה והוא צריך להיות כמה שיותר ריק ואוורירי. נכון לעכשיו אני והסטודיו שלי עוברים בעוד חודש לאמריקה לחמש שנים הקרובות כך שעוד אין לי ממש מושג איך זה יראה שם, מניחה שדי דומה לתל אביב רק שברקע תהיה ניו  יורק.
אם היית יכולה לקבל זמר/ת או להקה שתשיר לך בסטודיו על בסיס יומיומי, במי היית בוחרת? אני מעדיפה שקט ושאף אחד לא ישיר לי בסטודיו על בסיס יומי. אני מעריצה מושבעת של מלא זמרים ולהקות אבל אני  שונאת לעבוד עם מוזיקה.
איזו אמנות מתקשרת לדעתך עם "הקהל הרחב" ואיזו "מיועדת" לקהילה מסויימת? חווית הצפייה ביצירת אמנות היא אינדיבידואלית, היא דבר שקורה, או  אינו  קורה לאדם מול יצירה- אין לה קשר בעיני לקהלים ולקהילות. 
מהו הקהל שאת הכי  מאחלת לעצמך? קהל שמורכב מאנשים סקרנים סבלניים ובעלי חוש הומור.
האם את מרגישה לעיתים שעבודתך אינה מפורשת כהלכה? ע"י מי? זה קורה לי הרבה לשמחתי. אמנות שהיא מפורשת מידי היא בעייתית בעיני.
מהו הטקסט הכי קרוב ללבך כרגע/ ציטוט אהוב? "העולם הוא בגודל בינוני"- מישל וולבק.
מהי העבודה הכי פרובוקטיבית שעשית? פתחתי סוכנות תיווך נכסים.
מה ההבדל לדעתך בין פרובוקציה לפורנוגרפיה? נדמה לי שלרוב ההבדל הוא התוצאה.
מהו יחסך לפונוגרפיה? בעד.
האם את קונטרול פריק? כיצד זה מתבטא? במידה מסוימת כן, אי ודאות מפחידה אותי מאוד .וגם יש לי קטע כזה שאני כל הזמן מחזירה דברים למקום, אבל זה מוחלש מאוד, זה עוד לא הגיע לשלב הכפייתי.
עם מי היית מחליפה את חייך לשנה? עם דן. בעלי ואהובי. יכול להיות מטורף להסתובב בתוך  הגוף והראש שלו שנה.
מה את עושה כדי לרומם את רוחך כשאת בדאון? הולכת לישון.
אם יכול היה להיות לך כח על אנושי, מה הוא היה? נסיעות ומסעות בזמן.
האם יש לך אמונה תפלה? מהי? אני זורקת מטבע, כדי להחליט החלטות קשות.
איזה לקח למדת בדרך הקשה? המעז מנצח.
איזה נוף היית רוצה לראות מחלונך? נוף תעשייתי של עיר מרהיבה.
מה את אוהבת במקום שאתה גרה בו?ומה את שונאת? אני גרה בסירקין  פינת מאפו וזה המיקום הכי כיפי שגרתי בו בתל אביב עד כה, כי זה קרוב לים ולסנטר במידה שווה, אלו שני המקומות החביבים עלי בתל אביב. אני מאוהבת קשות בתל אביב, ולמרות שעוד חודש אני עוזבת להמון  המון המון זמן, אני יודעת שזו העיר שארצה להזדקן ולמות בה.
מה שאני שונאת בביניין בו אני גרה, זה את השכנה מלמעלה שטוענת שהיא שומעת רעשים של גרירת רגליים וריהוט כבד.היא מוזיקאית ואני שונאת שהיא מתאמנת בכינור.
מהו הסם שלך? אני לוקחת כדורים נגד התקפי חרדה וזה מסדר אותי יופי.
באיזו דרך את משקיעה בהופעתך? מקפידה על שינת יופי.
מה פריט הלבוש שאת הכי גאה בו? שמלת הטניס המפורסמת שלי משרה בראון.
מהו החפץ/עבודת האמנות שאת הכי גאה בה? אני גאה מאוד בפסל שלי ששמו "מרינה" שהוצג בתערוכה "רגבה" בגלריה ברבור,אצר ברק רביץ והציגו בה יחד איתי עתר גבע ואביטל כנעני חבריי הטובים. הייתי שמחה להצליח לעשות עבודות נוספות  שאוהב עד כדי כך, זה מאוד נדיר.
מהו התכשיר הקוסמטי הכי משוכלל שבאמבטיה שלך? קרם קמטי הבעה של רבלון, מסכת ברק לשיער של פנטן ותרחיץ פנים מתמצית רימונים טבעית.
מה היית רוצה שיהיה כתוב בהורוסקופ השבועי שלך, במידה והוא יתגשם? ברור.. שאקבל כסף ממקור בלתי צפוי ולהיזהר מתאונות בעבודה.
איפה היית רוצה שיארגנו לך מסיבת הפתעה? במקום מפתיע.
מהי המסעדה האהובה עליך בת"א? אני לא יודעת אם זה נחשב מסעדה, אבל אני מודה לאלוהיי הסביח על הסביח בפרישמן.
אתר אהוב עליך ( או כל קישור אחר): לאחרונה התאהבתי באתר הזה ואני מאוד ממליצה עליו  

יום שני, 21 ביוני 2010





ימי הקיץ החמים בפתח ועימם פעילויות פנאי ונופש חדשות המצריכות התארגנות אפנתית!
ערכתי סקירה קטנה והבאתי לכם, קוראים יקרים, מספר פריטים ורעיונות מרעננים לחודשי החום.

נופש טרופי: לשבת בצל עצי הקוקוס.
היא: בבגד ים חוטיני בצבע כתום זוהר עם גימור משלים בצהוב מזכיר לנו את סצנת הרייב של שנות התשעים
ונראה מצוין על עור כהה.
הוא: לובש חולצת חקי פשוטה בסגנון "הישרדות"

 


על שפת הים: לשבת על שפת הים או להשתרע על החול בכיף.
היא: בג'ינס לבן וגופיית טריקו תואמת
הוא: בשילוב פסיכדלי של אדום כחול וכתום


בבית המלון: אין כמו מנוחה הגונה אחרי ארוחת הצהריים.
היא: בחוטיני שחור וגופיית וואל פוליאסטר רקומה בנוסך תחרה
הוא: ג'ינס משופשף, חולצת פולו מפוספסת וגרבי כותנה שחורות















בשבוע שעבר עלתה הצעת חוק לכנסת לאסור על נשים לדגמן ללא אישור של רופא שיקבע שאינן סובלות מהפרעת משקל. המסר שלי השבוע הוא כדלקמן: כל דבר יותר בריא מצנזורה, אל תתנו לממשלה לקבוע איך אישה "צריכה" להראות. 
תנו לנשום לכל הרוחות.

הזהרה: ישיבה על הפנים עשויה לגרום לחנק, עודף משקל מגביר את הסיכויים להתקף לב.