אמנם עבר הזמן אבל הייתי חייבת רק את אלה

נעם קול מימין ואמי קיסר משמאל קשוחות ב טירוףף, מזהים למה?

שלומי טוויג ההורס

אנה המהממת בתה של שגית מזמר(איזה גנים!)

יורשי העצר אבי לובין ותומר ספיר במחווה מלכותית ראוייה

השאלון: תומר ספיר

השאלון

שם: תומר ספיר

שם האם: תמי

מזל: בתולה

צבע עיניים: חום

צבע אהוב: תכלת

קללה אהובה: אני לא מקלל.

מה המקצוע שלך? אמן

האם אתה חושב שהמקצוע שלך מאלץ אותך לשמור פאסון? באיזו דרך? ברור, שדה האמנות קשוח ביותר.

האם אתה חושב שיש דבר מה בעשייתך האמנותית שהוא מוגבל מסיבות שאינן רק תלויות בך? מהן? מגבלות הן בעיקר עניין של תקציב.

מי האמן שיכול לגרום לך להזיל דמעה טעונה? בט מידלר ובת' גיבונס.

מי/מה יכול לגרום לך לחזור לסטודיו גם ביום קשה? רגשות אשמה.

אם היית יכול למקם את הסטודיו שלך בכל מקום בעולם, איפה הוא היה? ומה היה מאפיין את

מראהו? קשה לי לחשוב על מקום ספציפי, אבל הייתי שמח לסטודיו גדול יותר.

איזו אמנות מתקשרת לדעתך עם "הקהל הרחב" ואיזו "מיועדת" לקהילה מסויימת? אני לא בטוח שניתן לבצע חלוקה כזאת.

מהו הקהל שאתה הכי  מאחל לעצמך? רגיש ונבון.

האם אתה מרגיש לא מובן לעיתים? באילו מקרים? אני לא כל כך עסוק במחשבה אם אני מובן או לא. חשוב לי יותר שהעבודות יעוררו סקרנות ויפעילו משהו.

האם אתה קונטרול פריק? כיצד זה מתבטא? אני בהחלט קונטרול פריק ואני מקווה שזה לא יעלה לי בכיב קיבה.

עם מי היית מחליף את חייך לשנה? ליידי גאגא.

מה אתה עושה כדי לרומם את רוחך כשאתה בדאון? השאיפה שלי היא להיות מודע לדכדוך כשהוא קרב ובכך למזער אותו. לצערי, לפעמים קשה לי לפעול בעצמי כדי לצאת מזה. לעיתים אני משחק "באבל ספינר" במחשב וזה עוזר לי לצאת מהלופ של אותו הרגע.

האם יש לך אמונה תפלה? מהי? אין לי אמונות תפלות, אני מאמין בעיקר באהבה.

איזה לקח למדת בדרך הקשה? שעדיף לתלות כביסה בתוך הבית ולא בחוץ, היכן שהיא חשופה לפגעי השמש ונתונה לחסדי יונים ועטלפים.

איזה נוף היית רוצה לראות מחלונך? ים.

מה אתה אוהב במקום שאתה גר בו?ומה אתה שונא? הבית האהוב בו אני חי עם בן זוגי אבי לובין עמוס בחפצים שאספנו עם השנים ואשר מאוד יקרים לליבי. מה שפחות יקר לליבי זה הסימנים הכחולים שאני מקבל כתוצאה מצפיפות הרהיטים בהם אני נתקע לא מעט.  אנחנו זקוקים לדירה יותר גדולה.

מהו הסם שלך? שוקולד.

באיזו דרך אתה משקיע בהופעתך? מעמדי כגבר נחשק מחייב אותי להקפיד על ההופעה שלי, אך ברשותך אשמור את סודותי לעצמי.

מה פריט הלבוש שאתה הכי גאה בו? צמיד מוזהב נגד ראומטיזם שירשתי מסבתא שלי. זה מסוג הפריטים שילכו איתי שנים.

מהו החפץ/עבודת האמנות שאתה הכי גאה בה? תהליך העבודה שלי הוא אבולוציוני. אני מניח שהעבודה שמשקפת בצורה הטובה ביותר את הלך הרוח הנוכחי שלי היא העבודה המוצגת בימים אלה בתערוכה "חיי מדף" במוזיאון חיפה לאמנות שאצרו תמי כץ־פרימן ורותם רוף.

איפה היית רוצה שיארגנו לך מסיבת הפתעה? כל מקום כמעט נראה לי ראוי.

מהי המסעדה האהובה עליך בת"א? מול ים.

אתר אהוב עליך ( או כל קישור אחר):

משחק באבל ספינר: http://www.sheep.co.il/games/games/bubblespinner.php

ART SPEED DATING-The first ever

ראשון מסוגו:

ספיד דייטינג בין אמנים לסטודנטים לאמנות, וככה זה הלך:

אוקיי, אז קודם כל, הצגת הנפשות הפועלות. קבוצה מספר 1: סטודנטים לאמנות באבני, שנה ד', בהנחייתי.

קבוצה מספר 2: חברי ה"חוגלי" שלי, אמנים צעירים הנפגשים לצורך דיון וביקורת עבודות בינהם.

בתחילה הסטודנטים מציגים, איש איש בתורו, פרזנטציה של עבודתם, האג'נדה שלהם, רעיונות/ דילמות לקראת הנקודה המשמעותית: פרוייקט הגמר. לכל סטודנט מוקצבות 4 דק' לכך.

בחלק השני, האמנים מתיישבים מול השולחנות, כאשר מולם מתיישב סטודנט. לאחר 4 דק' (המצויינות בקריאת המפוחית שלי) הסטודנטים קמים ומחליפים בינהם את מקומם, מול האמן הבא.

הרבה מילים במעט זמן, מינימום תפל ומקסימום עיקר.

הביקורת והשיחה מגיעים ממקום נטול מגננות וישיר בלי ניימדרופינג מייגע או גמגום תיאורטי.

תודה לחברי החוגלי המכובדים: סיוון, ורו, תומר, אבי, משה, יוני, עמית, רועי, וכמובן פרדי, מייסד החוגלי.