מה זה בכלל אומר, הסמל הזה של התפוח הנגוס? שיש חתיכה שחסרה במוצר שפעם היה מושלם וטבעי? או אולי זה התפוח המורעל של שלגיה, צונחת תשושה וחיוורת על רצפת עץ בבקתה מבודדת בלב יער אפל, שעה שהגמדים, השומרים עליה בדרך כלל כל כך טוב, עסוקים בכריית מחצבים טבעיים ממעמקי האדמה? ואפילו, אפשר להמשיך ולשער, אולי זה אותו פרי גן עדן, שיש האומרים שהיה בכלל תאנה אבל נחרת בזיכרון היודאו-נוצרי האוניברסלי כתפוח דווקא, שנמסר בפתיינות על ידי נחש פאלי במידה, נתקע בגרונו של הגבר ודן אותנו לחיים של אנושיות בזויה, מתאמצת, קשה כל כך.
נקבה צרכנית אחרי נקבה צרכנית שנכנסת ולוקחת, ומתפתה לחיים של צלילים הרמוניים, עולם חדש של אפשרויות שמציע השלב הבא: השלם שנחתך בפס מושלם, כאילו לייזר וזכוכית מגדלת שימשו את החותך; הרעל המבוסם, הנחשק, שמסיים את כאב החיים הרגילים באותה בקתה בחברת אותם גברים שיוצאים לאותה עבודת כפיים כפוית טובה ומייסרת יום אחרי יום, חולמים על התעשרות מהירה אך מזיעים את דרכם לטובת מישהו אחר, רחוק מאוד; החיים האמיתיים, לא גן עדן ולא בטיח, ויתור על חלום העוועים של עונג תמידי ומוחלט תמורת הבטחה קלושה לאותנטיות, מומצאת לא פחות.
והגברים! מדברים על זה ומדברים על זה ומדברים על זה, ומציתים סיגר ולוגמים וודקה ומתבדחים על חצאיות קטנות מדי ועל נשים שכפופות להם. ומזיזים אצבעות במהירות כדי להעביר את התמונה הזו באחרת, ומעבירים מהר את התמונה ההיא שלשאר הגברים אסור לראות – לא כי היא מראה איזה עירום נשי שנקלע למיטתם אלא בגלל שהיא מראה את קוטן האיבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה