יום רביעי, 7 ביולי 2010

השאלון: רקפת וינר עומר

  השאלון                                                       צילום: לילך ווייס אנגלונד



שם: רקפת וינר עומר
שם חיבה: האחיות שלי קוראות לי קפי, האחיות שלי וחברות שלהן. כל השאר רקפת. אנשים מחבבים אותי,אבל הכי מתאים לי רקפת.
שם האם: רבקה
מזל:גדי
צבע עיניים:חום
צבע אהוב: ורוד,אדום ושחור
קללה אהובה:לא מקללת יותר מדי. השבוע כמעט אמרתי לבוסית שלי  שמעבירה אותי למקום אחר, סוג של מעיפה אותי , מסיבות שהיא לא יודעת איפה לשים את האצבע לגביהם שתנסה בחור של התחת,אבל לא אמרתי בסוף. לפעמים אני עושה  סעמק

מה המקצוע שלך? אמנית,מה
האם את חושבת שהמקצוע שלך מאלץ אותך לשמור פאסון? באיזו דרך? לא לא במיוחד
האם את חושבת שיש דבר מה בעשייתך האמנותית שהוא מוגבל מסיבות שאינן רק תלויות בך? מהן? קצת, בכסף ויכולת הפקה התארגנות הרמה והגעה, אבל אני די עושה מה שאני רוצה. אני בנאדם מעשי אז אני רוצה מה שאפשרי, מלכתחילה.
מי האמן שיכול לגרום לך להזיל דמעה טעונה? אחותי. אנחנו חברות מאד טובות ,מאד קשורות ועוברות אחת על הדברים של השניה די באינטנסיביות אבל כל פעם שלאחת הולך יותר מהשניה והשניה מקבלת פרס יותר טוב או ביקורות יותר מדי טובות מזילים דמעות טעונות, ככה זה.
מי/מה יכול לגרום לך לחזור לסטודיו גם ביום קשה? בדרך כלל זה הפוך, כלומר ביום קשה הכי טוב לי להיות בסטודיו. אבל אם גם בסטודיו קשה או נמאס או לא הולך או בא להיות במקום אחר קשה להחזיר אותי לסטודיו. אולי רק אם יש דד ליין אכזרי וחייבים.
אם היית יכולה למקם את הסטודיו שלך בכל מקום בעולם, איפה הוא היה? ומה היה מאפיין את מראהו? הייתי ממקמת אותו באוניברסיטת קולומביה. קצת בנאלי אבל זו תחנה למקם בה את הסטודיו שאני מרגישה היטב בחסרונה. וכמה כמעט בלתי אפשרי לזוז אם אין כסף ומצב לעזוב כאן ולשבת שם קצת. ואז הסטודיו שלי היה גדול מאד  ועם אור טוב . אבל אני די שמחה איפה שאני ומוכנה להישאר שם בסביבה כל החיים, ברחוב מולדת. עם קצת קיטורים על זה שאני לא בניו יורק אבל בשמחה מסוימת בחלקי שרק יישאר, החלק הזה, גם זה לא פשוט ולא ברור מאליו שזה יקרה.
אם היית יכולה לקבל זמר/ת או להקה שתשיר לך בסטודיו על בסיס יומיומי, במי היית בוחרת? טרי פוייזן. יש לי עניין פטישסטי עם לואיזה ,הפלאפון שלי מלא תמונות שלה ואני מנסה לצייר אותה. כל פעם שיוצאת לי ילדה מהשואה שנראת בוכה כי הפרטיזנים לא רצו אותה, בעצם ניסיתי לצייר את לואיזה וככה יצא לי. אני מכירה אותה רק שלום שלום וראיתי אותן מופיעות רק פעם אחת כשהצגנו ביחד, אבל יש לי איתה איזה עניין, כאמור. חוץ מזה אחרי ביקור ומסע רכישות באוסף הדיסקים של שי יחזקאלי אני מוכנה להעסיק אותו שהוא יביא איזה להקה תשיר לי כל יום בסטודיו . נראה לי דיל נחמד.
איזו אמנות מתקשרת לדעתך עם "הקהל הרחב" ואיזו "מיועדת" לקהילה מסויימת? הו. בגדול אמנות פוסט מודרנית  חוזרת לתקשר עם הקהל הרחב, אבל הקהל הרחב לא ככ מתקשר איתה בחזרה.
מהו הקהל שאת הכי מאחלת לעצמך? אמנים. אנשים שקונים הרבה ומהר. נוער,ילדים. וסתם אנשים נחמדים .
האם את מרגישה לעיתים שעבודתך אינה מפורשת כהלכה? ע"י מי? כן בטח. בתור בנאדם חסר  סבלנות בעצמו, אני מבינה מצוין את חוסר הסבלנות והרשלנות שבהתבוננות, את ההיתפסות לפרטים שוליים ולנראות ראשונית ואת התגובה האמוציונאלית כי אתה אוהב אדום או לא אוהב אדום אוהב שמשהו על הרצפה או מעדיף מסודר. אני גם חוטאת בזה כצופה. אני גם לא בעד אמנות שכלתנית ומלאת שליטה, בה הקהל מכוון מדי. אני סומכת על רגישות  והומור בתור מה שמכוון את המפגש ביני ובין הקהל. אז זה קורה שמפספסים באופן קצת בוטה איזה מורכבות וכפילות של קולות ופואטיות שיש בעבודות ואת ההקשר שלהם.  אבל הרבה אנשים נחמדים וסתם אנשים מהרחוב ובוודאי אמנים די קוראים בצורה שאני משיגה ממנה את מה שאני רוצה.
מהו הטקסט הכי קרוב ללבך כרגע/ ציטוט אהוב? " תירגעי "
מהי העבודה הכי פרובוקטיבית שעשית? יש בעבודות שלי צד פרובוקטיבי. כמעט בכולן. טקסטים של מודעות הכרות ,זין קטן מזהב,  עם הטלפון שלי מ1999, היה בזה צד פרובוקטיבי, והוידאו של מלכה השכנה השמנמנה מראשון שעשתה פורנו רך ודברה על אמנות. והוידאו עם התפוח אדמה בפה,  ושעבדתי עם פורנו של גברים, ופוצצתי עליו מסטיקים ועשיתי בלונים וציירתי "פרצופי תחת" . וגם צורת הציור שלי עצמה , וזה ששכבתי כל שעות הפתיחה  במיטה וציירתי בגלריה שי אריה. אהה וכמובן שהרסתי לאמנים גברים את הקטלוגים וכתבתי איתם חוזה שהם צריכים לעשות אמנות שלא תפגע בנשמתן של הנשים ושלא יהיו בה צורות ארוכות ומזדקרות וחומרים שפוכים כי זה זורה לנו מלח על הפצעים. הרסתי קטלוג לנחום, איציק לבנה, גרבוז, רועי רוזן ועוד ועוד. היה מאד כיף. נראה לי זה הכי פרובוקטיבי שעשיתי. זה פשוט טמפרמנט כזה, וגם העיסוק הפמיניסטי מבקש את זה. אבל זה לא פרובוקציות לשמן, סתם איטס אין מיי נייצ'ר. כמו שהעבודות מאד חומריות כי ככה אני מתבטאת ויש משהו טראשי וגם מלנכולי וגם מצחיק  בכל מה שאני עושה אז זה תמיד קצת פרובוקטיבי. אבל זה חלק מהשפה מי שמתרגש נורא מזה שיש בזה טיפת פרובוקציה קצת מפספס את הפואטיקה שנוצרת והעולם שעולה מהעבודות.
מה ההבדל לדעתך בין פרובוקציה לפורנוגרפיה? מפרובוקציות עוד לא הצליחו לעשות תעשייה מדכאת ונצלנית .
מהו יחסך לפונוגרפיה? אוהבת פורנוגרפיה שאיננה תעשייתית.
האם את קונטרול פריק? כיצד זה מתבטא? ההפך. אני  פריקית של אובדן שליטה קל  ושל חוסר גבולות.
עם מי היית מחליפה את חייך לשנה? עם הפסיכולוג שלי, הייתי מחליפה את חיי איתו  לתמיד למה שנה.
מה את עושה כדי לרומם את רוחך כשאת בדאון? מציירת, ים מוסיקה 
VOD סרט ספר קניות מספרה אוכל טעים  ומנדנדת למי שאוהב אותי.
אם יכול היה להיות לך כח על אנושי, מה הוא היה? לשנות לאנשים את המחשבות לפי מה שבא לי ובדרך שתביא לשלום עולמי!
האם יש לך אמונה תפלה? מהי? לא. ממש לא אבל כשאני ממש בבעיה אני מסתכלת באינטרנט בהורוסקופ ושואלת שאלות את אי צ'ינג. גם באינטרנט.
אבל זה רק ברגעי ייאוש עמוקים ובניגוד גמור לאמונות שלי.
איזה לקח למדת בדרך הקשה? לסתום קצת. הלוואי ולמדתי. בואו  נראה.
איזה נוף היית רוצה לראות מחלונך? הרבה  בתים קטנים קטנים המראים על כך שהחלון מאד גבוה והנוף לא סתום.
מה את אוהבת במקום שאתה גרה בו?ומה את שונאת? לא מעט ימים אני גרה בראשון זה נראה לי עונה בצורה די ברורה על  כל הסעיפים.
מהו הסם שלך? גאגא, ויסקי שלאחרונה מקלקלים אותי עם הסוג שלו,  סיגריות ג'יטאן.
באיזו דרך את משקיעה בהופעתך? בלקטר לא מעט בעניין והולכת עם שמשייה  מושקעת.
מה פריט הלבוש שאת הכי גאה בו? הרבה גרביונים והשמשייה.
מהו החפץ/עבודת האמנות שאת הכי גאה בה? אמנות זה עבודה, מהלכים, צורת חשיבה , סוג של אקטיביזם , סוג של פעולות טרור ושל שירה. החפצים הם השאריות של זה, אני מחבבת אותם, אוהבת אותם תולה אותם מסתכלת עליהם, נותנת אותם ומוכרת אותם אבל לא גאה גאווה עמוקה דווקא בהם.
מהו התכשיר הקוסמטי הכי משוכלל שבאמבטיה שלך? יש לי שלל קרמים של סיסלי שמתחרים אחד בשני  במשוכללות ועשרות דוגמיות.
מה היית רוצה שיהיה כתוב בהורוסקופ השבועי שלך, במידה והוא יתגשם? זהו. הכול הולך להסתדר לך בקלות מהשבוע הזה ולנצח.
איפה היית רוצה שיארגנו לך מסיבת הפתעה? לא מתה על  מסיבות הפתעה אבל  סתם  לקחת אותי לטיסה לפריס בהפתעה לא יכול ללכת רע. ולמרות שבניו יורק זה יותר ללכת לעבוד  מחופשה רומנטית אפשר לעשות לי הפתעה לשים אותי על מטוס לניו יורק ברגע שרוצים להפתיע אותי זה יהיה מאד נחמד.
מהי המסעדה האהובה עליך בת"א? הרברט סמואל .
אתר אהוב עליך ( או כל קישור אחר):
http://www.findagrave.com/
וידאו שלי

2 תגובות: