טור לג'ין ולביאנקה
כל תיקיי ארוזים, אני מוכנה ללכת.
מכל פעולות ההתארגנות לנסיעה, מלאכת האריזה היא הפחות אהובה עלי.
אולי משום שהיא מציבה מולי מראה, שאינה תמיד נעימה.
ליידי אמיתית צריכה לדעת לנסוע לייט.
כמה זוהר יש במלתחה מחושבת, כזו המאפשרת לדלג בקלילות מקפה של בוקר בפארק, הסתובבות צהריים במוזיאון, מעט שופינג, ערב בתיאטרון וסיום בכוסית פינו-כלשהו בפאב מעודכן, כל זאת ע"י החלפת צעיף אחד, זוג עגילים ורענון הגלוס.
הליידי הזאת כנראה לא ניחנה בתלתלים, הפן המתוקתק שהתקינה במספרה טרם הנסיעה יחזיק מעמד, ובמקרה חירום תמיד ימצא בבירקין שלה איזה בובי-פין קטן שימתן את הפוני שהתשתובב לו במהלך היום.
ואני, באמת, משתדלת להיות כזו.
אני מעלעלת ביסודיות בכל מגזיני הנשים בחיפוש אחר טיפים מוצלחים, מעתיקה לפנקסי כל טו-דו-ליסט שמתפרסם, רצה לקנות את מוצרי המאסט המוזכרים בו ומניחה אותם במגירת הנסיעות שלי, שמלאה בבקבוקונים קטנים וריקים של מוז'י ובעוד שלל ג'אדטים שיאפשרו נסיעה בסטייל.
אבל אז, ברגע האמת, אני מתגלה במערומיי.
פליטה פולניה הסוחבת בתיקה את כל הבקתה, כי מי יודע אם הטיסה תגיע ליעדה ולא תעצור בדרך באיזה אי נידח, מחנה עבודה או עיר שכוחת-אל בה לא ניתן להשיג מטליות לחות בריח לבנדר, שידוע שאין כמוהן, עפ"י רשימת עשרת המוצרים המומלצים לאשת העסקים הצעירה של הארפרבאזר מנובמבר 2007, בכדי להקל את יובש האוויר במטוס.
הדבר היחיד המקשר ביני ובין אותה ליידי, הוא שלשתינו יש בובי-פין בתיק.
לה יש שניים ולי חבילה וקצת.
אני מוצאת את עצמי עומדת ערב הנסיעה, וכל תכולת ארוני זרוקה על המיטה.
קראתי במארי-קלייר שכדאי לארגן את הארון טרם הנסיעה. לעשות רשימת מלאי, להחליט מה לחיים ומה למיתה. לזרוק. לפנות מקום לקניות החדשות.
לזרוק זה משהו שליידי עושה, פליטה לא.
אני נאבקת עם עצמי ומכינה שקית קטנה של טישירטים שחורים מהוהים ועוד חצאית אחת שאלוהים יודע מה חשבתי, ומרגישה שהליידי מתחילה להרים את ראשה. היא מוציאה מהמזוודה את בלילת הבגדים ומכניסה אותם לתיקי בד קטנים, מרובעים, שמיד נותנים לסט המזוודות התואמות תחושה של יעילות ופשטות. היא מכינה בסבלנות וקפדנות בקבוקונים של כל מוצרי הטואלטיקה הבסיסים, מוסיפה שלל מאוסף הדוגמיות המפואר, ואורזת תיק רחצה מהודק.
אני עומדת נפעמת מהמרחב שנותר במזוודה, מרוצה מהאיפוק האלגנטי של הליידי ושלי, ומחליטה להוסיף רק עוד קלאץ' (כי זה לא תופס הרבה מקום), שלושה שאלים (להקפצת ההופעה ברגע) וכמה בקבוקים לא ממש קטנים של מוצרי טואלטיקה (כי הבקבוקונים הקטנים כל כך קטנים).
המרחב נעלם.
המזוודה מלאה בשלושים ק"ג של מוצרים הכרחיים ארוזים בחוכמה.
עכשיו רק נשאר לעשות חיינדלך לדייל הקרקע, ואני עולה לטיסה ללא תשלום על משקל עודף.
אני לא דואגת, נכון שאין לי (עדיין) בירקין, וחסר לי ביוטי-קייס להשלמת סט המזוודות התואמות, אבל איזה דייל יכול לעמוד בפני תחינותיה של פליטה פולניה המדיפה ניחוחות עדינים של לבנדר?
