פראש או טראש? הפינה של דנה יואלי

פראש או טראש – הבן יקיר לי

הרבה דברים קרו בחודשים האחרונים, מאז יציאתי לפגרה..

מפלס הטראש איים להתפקע, ואנחנו בשלנו. אז למרות הז'קטון של שרה, והכובעים של הביאטריסיות ועוד כהנה וכהנה שהתרחשו בזמן האחרון, אני רוצה להעלות כאן נושא שלכאורה מציב את עצמו במעמד הברור מאליו.

בשבוע האופנה הרוסי שהתקיים באפריל הוצגה קולקציה די דבילית לנשים, כנראה סתומות, ששואבת את ההשראה שלה מיהודים אורתודוקסים חסידיים (פיהוק).

מכיוון שלמעט העובדה ששטריימלים מסוימים עשויים פרוות צובל שנשחט באכזריות למען המטרה התמוהה המדוברת, ושבעקבות סירובם האיתן של פלגים אורתודוכסים לא מתבצעת חקיקה בנוגע לסחר בפרוות בישראל, אין לי דבר וחצי דבר נגד הלבוש החסידי.

נהפוך הוא - מי כמוני, שיודעת סבל מהו ולימדה את עצמה לחייך, גם אם דם איננו זורם יותר לאצבעות הרגליים שלי לאחר שחנטתי אותן בנעל משגעת, כמעט במידה שלי, יכולה להעריך ציבור שלם ששם לו כנר לרגליו את מראה השכבות המונוכרומטי, והולך בקיץ הישראלי עם מעיל וכובע פרווה (!!!), גרביים מתוחים, חולצות מכופתרות ועוד ועוד דברים שמאדים את נשמתך בתוכם בעונה הוולגרית הנוראית הזו שאנו עומדים בפתחה.

בכל אופן מרוב ההו-הא שעוררה הקולקציה המדוברת מסיבות שאינן ברורות עד רגע זה, כמעט ושכחנו מגוטייה.

גוטייה, להזכירכם, היה פעם חלוץ וגאון, וב-1993 הציג קולקציה מסעירה שהיתה כל כולה אודה מרגשת למרקם האנושי ההטרוגני בצרפת, להצטלבויות אתניות, דתיות ומעמדיות, תוך משחק והתלהבות של ילד.

והטיקט ההיסטרי

  כנראה שב-1993 היינו קצת פחות שמרנים, כי הקולקציה ההיא לא נחשדה בשטחיות, פופוליסטיות וגזענות.

פוליטיקלי קורקט תמות כבר, זה נמאס

וחוץ מזה מה יגידו הנייטיב אמריקנז שגם לקחו להם את השמורה, גם בנו להם קזינו, ועכשיו גם כל סלבריטי סוג ז' חושבת שהיא פוקהונטס?

מה דעתכם - פראש או טראש?