שני סרטים מרגשים של ג'וזף קורנל

שצילם וערך סרטים עבור אחיו הנכה שבו טיפל. זה הזכיר לי גם את הפרפר ופעמון הצלילה של שנבל, אשר גם לו  יכולת להביא אותי לבכי תמרורים ברגע. הקונטקסט של הסרטים האלה נוכח בכל פריים. איזה יופי:

איזה אדם.
ותודה ל- י. מגדלור