יום רביעי, 12 בינואר 2011

אפרת קדם- מכתבים מפרינסטון

 ימין ושמאל רק חו"ל וחו"ל- מכתב מפרינסטון המושלגת מאוד מאוד מאוד
לפני שבועיים בערך חזרנו מחופשה בקוסטה ריקה, כנראה שזה המקום היפה ביותר שראיתי בחיים שלי,עד כה, וכנראה שזה המון, ושזה מספיק, ושאין מה להגיד על המקום הזה יותר מיזה שיש בו דבר מה, יוצא דופן בכמה שהוא יפה! יש בקוסטה ריקה משהו לא עשוי, וכמעט הכול טבעי שם, זה נשמע ספירטואלי, אז אני אעצור את עצמי בזמן, אבל אני מתכוונת לזה! ברור שאני יכולה לנסות לתאר את היופי הזה במילים, אבל זה יצא לי ספירטואלי ואקספרסיבי מידיי ולא בא לי להתחיל להגזים בתיאורים, כי זה לא יהיה מספיק מעניין לספר על היופי... אז יש תמונות במקום ,הנה:
קוסטה ריקה
אז שם היה כיף חיים ממש. ג'ונגלים, ים, שמש, קוקוסים, אננסים, חיות ויערות עננים. פתאום היה  לי קיץ וראיתי דולפינים והזעתי ושחיתי באוקיינוס הפסיפי, והבנתי למה קוראים לו ככה, כי הוא שקט ולא גלי בכלל,נדמה לי שהמים בו יותר מלוחים, אבל זו תחושה אישית,לא בדקתי את זה מדעית......ברור (לפחות במקרה שלי ושל דן...) שכשנמצאים בסוג של תנאי גן עדן, המוח עובד שעות נוספות על לברר איפה הקץ',מה בכל זאת לא בסדר?, איפה מסתתרת השערורייה, מה עומד מאחורי המקום הפראי והטוב ,היפה והתמים הזה, לא יכול להיות , סתם ככה, חייבת להיות בקצה הראש מחשבה ביקורתית, טורדנית שתרכך קצת את העונג, אז ברור כמובן שמצאתי אותה....וברור איך לא?!? שאמריקה קשורה לזה, קוסטה ריקה הייתה בעיקר ג'ונגלים וחופים ויערות גשם ועננים וחיות  בר ופרא, אבל האמריקאים חיפשו מקום זול לגדל בו עוד בננות כי כנראה, כמו תמיד אצל האמריקאים, הם פשוט רצו עוד! לא היה להם מספיק בננות, אז כיסחו חלק נכבד מאוד מאוד מן הג'ונגלים ומיערות הגשם ונטעו מטעי בננות (עיין ערך-רפובליקת בננות) שם מעבידים בתנאי רעב עבדים מקומיים שעובדים שם בעיקר בעבודה ידנית בשעות מופרזות ובשכר משפיל. כל אזור החופים הוא סוג של מעבדת תיירות משומנת ומשגשגת (ומאוד מאוד כיפית אני מודה) דן מצא דרך לגרום לעצמו להרגיש טוב בקשר לכל זה, בכך שהוא הצהיר שלפעמים לא אכפת לו להיות בננה ושיתייחסו אליו כמו לבננה..., שם בחופים בצד הקריבי של קוסטה ריקה, המקומיים עושים כסף קצת יותר טוב, בעיקר כאלה שניחנו ביכולות מדהימות לזהות איגואנה ממרחק של כמה קילומטרים שוכבת על ענף בגובה השמש באמצעות משקפת.
ביום האחרון נסענו לשדה התעופה בסן חוזה, הגענו לטיסה חזרה בזמן (בשונה מהיום הראשון שבו איחרנו לטיסה ונאלצנו לחכות שמונה שעות בשדה התעופה ניוארק בניו ג'רזי).רק שהפעם הטיסה שלנו לא הגיעה- היא בוטלה,והסתבר לנו שבזמן שתפסנו שמש קוקוסים דולפינים וקופים, הייתה סופת שלגים היסטרית שגרמה לסגירה של כל שדות התעופה בחוף המזרחי, אז לא ממש יכולנו לחזור הביתה.והיו לנו שתי בחירות אחת להישאר עוד ארבעה ימים לפחות בסן חוזה ולשרוץ בים,או לטוס ליוסטון טקסס, הלכנו על אופציה ב'- טקסס. בחיים לא חשבתי שאני אדרוך שם,אפילו לא היה לי דימוי של המקום הזה במח, אבל זה הרגיש כאילו הרווחנו עוד מקום לבקר בו, אז טסנו לארבעה ימים ליוסטון , בירת טקסס, יוסטון היא עיר לא תיירותית, מאוד משרדית, היא נראית כמו עיר שכולה גורדי שחקים, יפים דווקא,הבנתי שמה שרץ שם, זה שיש להם הרבה נפט,  ובעקבות זה יש שם הרבה עסקני נפט,הדבר התיירותי היחידי שהיה אפשר לעשות שם זה בעצם שני דברים, אחד ללכת למרכז המבקרים של נאסה וללמוד הכל על החללית הראשונה שנחתה על הירח והכול אודות "יוסטון ווי האב א פרובלם.." להיות בסרט אור קולי מרגש על החלל ,לעשות סימולציה של חללית ,קצת שיעור באסטרונומיה לכתה ג' , ולהתלהב מהעובדה שזיהיתי בתמונה את אילן רמון ז"ל, והדבר השני ,שופינג, אז זה מה שעשינו, וזה היה כיף לי.
הנה תמונות מטקסס-חבל שלא קניתי לי מגפיי בוקרות ואוברול ג'ינס
כאילו מתוך הרגל משונה הלכנו לברר מה רץ שם מבחינת אמנות, אז ההמלצות שלי הן כאלה- יש שם את הרותקו צ'אפל- הקאפלה של רותקו, זה מקום יפה מאוד, מבנה מעניין, ביקשו מרותקו עבודות במיוחד למקום-אז הוא צייר חמישה טריפטיכים של משטחי צבע שחור /ושחור כהה/ ושחור בהיר...,הופתעתי לראות אנשים עושים מדיטציות מול ציורי ענק של רותקו. נו,שיהיה. ועוד דבר ממש קרוב לשם ישנו אוסף מניל, זה אוסף אמנות מרהיב ומחמם את הלב, זה לא יאמן מה שיש שם, יש שם הההכככככל, זה מקום שהוא הפתעה גמורה,תערוכה נהדרת! אז אם תקלעו פעם לטקסס לכו לראות את שניהם כדאי לכם. זה היה כיף.
בסוף נגמרו גם הארבעה ימים בטקסס,ואני אזכור את יוסטון כהפתעה ממש מגניבה ומקרית,חזרנו הביתה לשדה התעופה בפילדלפיה כי רק שם פתחו את השדה, זה היה מפרך והזוי כי נחתנו לארץ לבנה ומושלגת בדיוק ההפך מהשבועיים ומשהו שעברו אלינו בקוסטה ריקה וטקסס, אז מאז בעצם יורד כאן  המון שלג והוא לא מפסיק וקר בטירוף וזה נראה ככה-
אבל זה לא  נורא כל כך,כי חם בלב! וגם כי זה מהמם! וגם כי זה תירוץ לא לצאת מהמט או מהמומה יום שלם! וגם כי אוטוטו אנחנו טסים לעוד חופש בסן פרנסיסקו....!
טו בי קונטיניוד
סנסירלי יורז, בסט
אפרת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה