עכשיו אני ללא מושא תפל רק הכוונה
ונדמה לי שהנסיון להכיל את הכוונה הוא הקזת הדם המטאפורית שלי
אני שור זועם וגם שור אבוד
אני מטאדור בבגדי זהב ורוד ודם על חזי
הוא אינו שלי
אני סולחת לך ואני משחררת את זה ממני כי זה לא קשור אליך עוד
אני המרימה את המטפחת ביד נלהבת ובעיניים פעורות
אני לא רוצה מוות אבל אני רוצה להקיז את מעשה האמנות כך שלא תוכל להתעלם ממנו
* * *
הייתי בחושך והייתי באור התפללתי מתוך פחד או מאמונה הייתי לבד והייתי עם מישהו אבל הוא תפאורה את מעשה האהבה אני לא מתפרקת כמו את מעשה האמנות אני מציירת ביד בטוחה יד נינוחה גם כשליבי מרוסק ואני אבודה כשור בזירה. הייתי רוצה להפסיק לראות את עצמי מבחוץ לגמור פעם אחר פעם לא לבחור כל הזמן האם להיות עם עצמי או להיות איתו כי נראה לי שהרגע הזה בו אין פער הוא אהבה.
ידיי פרושות כנשרי שמיים וליבי מלא שיניים שבורות. אה כמה הייתי רוצה לפעמים שהמילים האלה ישברו משהו בצאתן אני מרימה ראשי אבל בולעת דם אה כמה הייתי רוצה שהמילים האלה ישברו משהו ולא רק יתארו דבר מה שבור שהוא כמובן ליבי וכמה הייתי רוצה להראות אותו באופן שאינו משאיר מקום לנחמה רק הדיסוננס של כל הדברים שאני יודעת וכל מה שאני לא אומרת.
* * *
אני שור אפור ושור אדום אני דם השור ואני המטאדור אני המטפחת ואני היד האוחזת בה אני החול ואני הזכרון של מוות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה