דנה לב לבנת בסשן אוונגרד יהודי שלא היה מבייש את טובי הפרפורמרים. למעלה מצולמת עם עבודתה שנתנה לי במתנה. איכשהו תמיד יוצא שהאנקדוטות הדביליות שלנו הופכות לטיזר ..אחרי מפגש עם דנה אני תמיד מרגישה בנינוחות את המחסור ברגשות אשמה (אע"פ שדנה דווקא די דוגלת ברגשות אשמה כחומר גלם.. ), כי תמיד זה מרגיש לי קצת כמו לעשות אמנות. כאילו הדמעה הכי נלוזה שהזלנו מצפייה בסצינה קורעת לב ודביקה ב"חופים" בעצם מכילה את כל ההפוך ממנה. נהייתי מסורבלת? בכל מקרה הנה שיר קטן להרחיב את הנושא:
גוד אולד פאשנד אשמה זה פנטסטי לעור הפנים
השבמחקאגב רגשות אשמה, אני סולח לדנה לב שהיא עושה בבלוג דברים בנפרד ממני - כי זה מגניב. אבל שתזכור.
השבמחקאם עור הפנים שלך הוא דוגמא- אז אולי באמת כדאי שאתחיל לאגור ייסורי מצפון וחרטות...
השבמחקאבל יובל זה לא היא זה אני! יום אחד גם אתה תהיה ב one at ..אל נא תכעס אני צריכה שתשארו מאוחדים (:
דנה את תמיד נהדרת
השבמחק