כבר די הרבה זמן שאנשים מחפשים הסברים מדעיים לתנ"ך. כלומר, לא לתנ"ך עצמו אלא בעיקר לניסים ולנפלאות שתקועים בו. לא סתם המילה הזו, "תקועים". כי אם אתה חילוני ומנסה להגיד שהתנ"ך הוא איזו אמת היסטורית, הקטע הזה של סנה שאינו אכל די שובר לך את התיאוריה. לדתיים, כמו בהרבה מקרים אחרים, אין את הבעיה הזו. מי שלא מאמין באלוהים אבל רוצה להאמין שיוסף באמת הסתובב במצרים עם כתונת פסים ושיחק בפרויד עם המלך, צריך לחפש תשובות אחרות.
התשובות האלה, דרך אגב, הן מצוינות. הן מדעיות אבל הן הרבה יותר מזה: הן מוכיחות שהגנום היהודי היה שם עוד לפני שהיהדות קפצה על עם ישראל. הן טוענות שלא היו פה ניסים, אלא סתם בני אדם ממש חכמים שצפו את העתיד או ידעו להשתמש בטבע לטובתם, הרבה לפני שהעולם המערבי גילה את סודותיו. נגיד, שהרבה לפני שגילו את גלי הקול, יהושע בן נון ידע שאם מספיק אנשים יתקעו בשופרות בכיוונים שונים, החומות של יריחו ייכנעו. או שהרבה לפני שגילו את השפעת כוח הכבידה של הירח על תנועת מי הים על פני כדור הארץ, משה ידע לנבא את הגאות והשפל בים סוף כדי להעביר בחרבה את בני ישראל ולהשאיר את המצרים לטבוע. ולא לאכול חזיר? זה לא בגלל הפרסות והגירה, ובטח לא בגלל החשש מהלגיון העשירי הרומאי אלא רק בגלל שכבר לפני 2,000 שנה הישראלים ידעו מה שעמים אחרים לא ידעו: שיש טפיל נבזי וקטלני בבשר החזיר שיתקע אותך בהפוכה אם לא תבשל אותו למוות. תשאלו את כל הסינים שעד היום לא למדו את זה ואוכלים בשר חזיר נא ובתמורה אלוהים מחטיף להם עם תולעים במוח.
נו, פי מאה יותר טוב מניסים. מה צריך אלוהים כשהמוח היהודי מקדים את העמים האחרים בשישה צעדים ומנצל את הידע הנפלא הזה כדי להביא להם ביד חזקה ובזרוע נטויה? אבל דוגרי, נשמע כמו שטויות. הרבה יותר סביר שמי שכתב את התנ"ך היה בדיוק כמו הסופרים של ימינו: עם דמיון מפותח ומילים יפות.
או שפשוט היה להם מזל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה