TO BE WITH ART IS ALL WE ASK: פראש או טראש? הפינה של דנה יואלי

Maybe if I figure out why I love him, the sick feeling will go away

I love him

He has the most beautiful skin in captivity

I love him because he wears moccasins in the winter even though his feet must feel like two blocks of ice

שרלוט פלאקס (וינונה ריידר) מתמוגגת למראה גבר אמיתי ב"בתולות הים"

בשנת 1965 יצא ביפן הספר "טייק אייוי" ובו צילומים של הסטייל של האייוי ליגס בארה"ב בסיקסטיז, כפי שתעד אותו הצלם טרויושי היאשידה. הסטייל ה י ס ט ר י ! קבוצות של חתיכים מסתובבים להם נמרצות בקמפוסים מרהיבים.. השרירים שלהם הם תוצאה של חתירה או פולו או ספרות אנגלית או לא יודעת מה, והם נראים מדהים. לצערי אין לי את הספר, אבל כל אקסרפט שראיתי מתוכו מעורר השראה.

(Powerhouse books)

כשישבתי אתמול עם חברי הטוב י' לקפה קסום בתוך עננת החול שהיא תל אביב, ניהלנו כדרכנו שיחה בענייני דיומא ובעניינים שבלב (אמנות-התלבשות –אכילה). העליתי לדיון את הסוגייה של גברים בנעליים בלי גרביים כתופעה מבורכת, כשי' ציין שהוא מאתר מגמה של חזרה לגבר ישן – חתיך מסוקס ושעיר, אפילו קצת מזיע. כזה שלא מתייפייף ומסווה את ריחות הגוף במיני אפטרשייבים ובשמים וקשר את הנון-שלנטיות של להחליק כף רגל לתוך נעל בלי להטריד את הראש המחוטב שלך בזוטות כמו גרביים או כל מיני ריחות לא עלינו, למגמה הזו. שנינו הבטנו במבט מצועף לנקודה בלתי נראית והתמסרנו למתנות הדמיון הנדיבות.מכיוון שי' גם גאון וגם חתיך אמיתי, בטחתי באינטואיציות הפנתריות שלו בתחום הסטייל והרמתי את הכפפה.

נזכרתי בשרלוט המתוקה שרוצה להיות נזירה אבל מתאהבת בג'ו, הכלבויניק של המנזר, ומנסה להסביר מה מדהים בו.

שימו לב שהיא מציינת בציטוט המעולה מהסרט הזה (סרט לא פחות מגאוני) שהעובדה שהוא על סף היפותרמיה גורמת לו לאהוב אותו יותר. ג'ו בחור קשוח. חוטב עצים ודג דגים.

אני מוצאת עלייה מעודדת במגמה של נעילת נעליים בלי גרביים בעיר, שאינה שמורה להיפסטרים כפופי גו ודקי גזרה, אלא לגברברים חתיכים הפוסעים בצעד בטוח ברחובות העיר. לא עוד נער שברירי עם אוקספורד ללא גרביים, מכנסי אסיד ווש מאמריקן ותיק כותנה למיחזור.