ברלין- חתרנות לבורגנים או: סליחה קפצתי לברלין לראות את הארט-פורום וכו'

עכשיו כולם יפערו עיניים בידענות מסוגננת: זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בברלין. מה? באמת? הפעם הראשונה? כן.
קפצתי בספונטני לארבעה ימים לראות אמנים וגרמנים. היה מאד נחמד, יש הרבה מה לראות, בארט פורום המביך ספרתי לפחות חמש פעמים את המילה radical בשלל הטיות.

If it walks like a duck and iy talks like a duck- It's radicl.  WORNG!

ככה זה, יש מוניטין לעיר הזאת שמאפשר לעשות פריסטייל תחתיו כשבעצם אתה מתנהל בעצלתיים בין בתי קפה בלי לחתור תחת שומדבר.

לא יאומן. מה שיפה זה שליד הארט פורום צבע טרי נראה תוסס מאי פעם.

אבל זה תמיד יהיה ככה, נוסעים לראות מה המגפות שפוקדות את הזירות העירוניות, וחוזרים עם זכרון של ציור של אוטו דיקס, קורבה, או דגה. מה שמשתנה ומה שנזכר הוא האנרגיה. לא כזו המגיעה מפגישה עם גלריסט, עיון במגזין אמנות או כל דבר אחר שעסוק בתוצאה הסופית ביותר והמצומצמת, אלא האנרגיה שמוצאה מעורפל וצוברת תאוצה באפלולית הסטודיו, במרחב ללא זמן. כזה שיישאר במבט:

למעלה: christian schad

מ1928 בשם סוניה בנשיונל גלרי

לפיכך והתאם לזאת, לא צילומים של גרפיטי ולא של הריסות, רק של מרחבים שמרוממים את הנפש ובילויים פרובינצייאלים במסעדות הטובות ביותר (בז'אנר האולד סקול) בברלין:

הייתי צריכה את זה.. וסליחה מחבריי כותביי הטורים אשר בכורתם תדחה לשבוע הבא: רונה שפייזמן ואסף קוריאט, וכמובן שי יחזקאלי ומתנותיו. יש למה לצפות!