L'état c'est moi

הפינה של אסף קוריאט

פריז. סתיו/חורף 2010. 

שמועות על שבוע האופנה נישאות ברוח הסתווית. יפניות פטיטיות עם שקיות של דיור חולפות על פני נשות שכים מכובדות עם שקיות של לאנווין.

 נסיכים אורבניים צעירים במכנס צר ומגפי שפיץ מבהיקים מחליקים אצבעות מטופחות על מסכי אייפון בבתי הקפה הפינתיים.

סטילטוז של קלואה רומסות עלי שלכת מחלידים על שפת הגדה השמאלית, ומעילי טרנצ' בצבע Navy מתנופפים בחשיכה על גבם של גברברים נחפזים, מותירים שובל  מסתורי של סילואטות מדויקות.

מחר בבוקר, השיחים בכניסה לחנות של שאנל ייגזמו מחדש, לקראת עונה חדשה של מישוש אריגים עדינים...

אבל בזארה, כמו בזארה - האדם הוא בהמה והסחורה היא הרפש שבתוכו הוא מתפלש.